רש"י על חולין מ״ז ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ז ב:י״ג
13 לָא, לְעוֹלָם מִבַּחוּץ, וּדְקָא אָמְרַתְּ הַיְינוּ נִיקְּבָה – לָא צְרִיכָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת. הָנֵי מִילֵּי נֶקֶב דְּלֵית בֵּיהּ חִסָּרוֹן, אֲבָל נֶקֶב דְּאִית בֵּיהּ חִסָּרוֹן – אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה.
פירוש רש"י על חולין מ״ז ב:י״ג
13 היינו ניקבה - שאי אפשר לחסרה שלא ינקב הקרום:
14 לא צריכא לרבי שמעון - הא דאיצטריכא לאשמועינן ולמיתני חסרה לר' שמעון איצטריך לאשמועינן תנא דמתניתין דפליג רבי שמעון אניקבה ולא אחסרה דבנקב שיש בו חסרון מודי: